<h1>תניא רבתי סימן י"ג</h1>
<h2>דף כד:</h2>
ומה שאין אנו אומרים ברוך ה' לעולם וכל הפסוקים כמו שאנו אומרים בימות החול. מצאתי בשם רב נטרונאי גאון ז"ל שלא נהגו לאומרם מפני שלשה דברים, אחת דשכיחי מזיקין בלילי שבת יותר מבחול. ועוד קודם שתכבה הנר. ועוד שיש בני אדם שלא אכלו בערב שבת כי אם מעט בבקר כדי שיכנסו לשבת בתאוה. ועל כן לא רצו לאחר בבית הכנסת אלא קורים את שמע בברכותיה ונפטרין לבתיהן לשלום. באו האחרונים והוסיפו לומר ויכלו השמים וברכה אחת מעין שבע בנועם ובמשיכה. ופרק במה מדליקין. כל זה לצורך ולתקנה הוא. שאם יש אחד שאיחר לבוא בבית הכנסת. בעוד שהצבור מתפללין ואומרים ויכלו והפרק הוא קורא את שמע בברכותיה ומתפלל. ואינו נשאר יחיד בבית הכנסת כדי שלא יסתכן. דבמקום רבים לא שכיחי להזיק. מכל מקום קריאת הפסוקים שבחול בטלים בשבת. וכן מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל.
<h2>דף קיט:</h2>
ואפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכלו. וכל האומר בערב שבת ויכלו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. מנהגנו לומר בתפלת לחש ומאהבתך. כדאיתא בתוספתא דברכות. אמר ר' אלעזר בר' צדוק אבא הוה מתפלל תפלה קצרה בלילי שבת. והיא ומאהבתך. ומנהגנו לומר ויכלו וברכה אחת מעין שבע בעמידה. ומצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי מה שאמרו רז"ל כל האומר ויכלו בערב שבת מעיד להקב"ה שברא מעשה בראשית. ומאחר דאגדתא עדות היא הא קיימא לן דמצות עדות בעמידה. דכתיב (דברים י"ט) ועמדו שני האנשים, בעדים הכתוב מדבר. וברכה אחת מעין שבע אין היחיד רשאי לאומרה. אלא אומר ויכלו עד אשר ברא אלהים לעשות. ומצאתי בשם רב משה ורב נטרונאי ז"ל, יחיד שטעה ולא התפלל של שבת. אי שמע משליח ציבור ברכה אחת מעין שבע מראש ועד סוף ואומר מלה במלה עמו ומכוין דעתו יוצא ידי חובתו. ויש מקומות שנוהגין שלא לשנות פרק במה מדליקין כשחל יום טוב בערב שבת. ונותנים טעם לדבר לפי שאינו יכול לומר עישרתן עירבתן לפי שאין מעשרין ומערבין ביום טוב. ויש שאין דוחין אותו בכך, שהרי בשעה שאומרים אותו אינו עת לא לעשר ולא לערב ולא להדליק את הנר.
ומה שאין אנו אומרים ברוך ה' לעולם וכל הפסוקים כמו שאנו אומרים בימות החול. מצאתי בשם רב נטרונאי גאון ז"ל שלא נהגו לאומרם מפני שלשה דברים, אחת דשכיחי מזיקין בלילי שבת יותר מבחול. ועוד קודם שתכבה הנר. ועוד שיש בני אדם שלא אכלו בערב שבת כי אם מעט בבקר כדי שיכנסו לשבת בתאוה. ועל כן לא רצו לאחר בבית הכנסת אלא קורים את שמע בברכותיה ונפטרין לבתיהן לשלום. באו האחרונים והוסיפו לומר ויכלו השמים וברכה אחת מעין שבע בנועם ובמשיכה. ופרק במה מדליקין. כל זה לצורך ולתקנה הוא. שאם יש אחד שאיחר לבוא בבית הכנסת. בעוד שהצבור מתפללין ואומרים ויכלו והפרק הוא קורא את שמע בברכותיה ומתפלל. ואינו נשאר יחיד בבית הכנסת כדי שלא יסתכן. דבמקום רבים לא שכיחי להזיק. מכל מקום קריאת הפסוקים שבחול בטלים בשבת. וכן מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל.
ומתפללין שבע ברכות. והאמצעית היא מעין שבת. ואומר פרק במה מדליקין שמדבר במשמרת השבת. והכל לחביבות הדבר שמזכירים ענין שבת וקוראים אותו להגן עליהן. ומצאתי בשם החבר רבי בנימין בר' אברהם הרופא ז"ל מה שאומרים ושמרו על שם זכור ושמור. שמור בתפלה וזכור בקדוש. כדאמרין זכור זוכרהו על היין בכניסתו. ושמרו כנגד שמור לומר כל השומר שבת כתיקנה השבת משמרתו.
